יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

עובדה! לא מה שחשבתם...

היו היה איש אחד שבנה לו ווילה מפוארת. חוקרי מס ההכנסה התעניינו מאד באשר למקורות המימון שלו. "תשמעו" אמר האיש "חלמתי חלום, ובחלומי שמעתי קול שמספר לי על אוצר של מיליונים הקבור מתחת למיטה שלי". "בחייך..." גיחכו אנשי המס. "עובדה" ענה האיש בהתרגשות - "תראו את הווילה".

הנימוק העיקרי שאנו מביאים לתיקוף האסטרולוגיה הוא "עובדה - זה עובד", ש"עם עובדות אי אפשר להתווכח". כלומר, אנו מכירים בחשיבות ובחיוניות של בדיקת המציאות. ומה לעשות, השיטות המדעיות הן הכלי וההישג האנושי המתקדם והאפקטיבי ביותר בהקשר של בדיקה רציונלית של המציאות.

אמנם ישנם כלים ושיטות אחרים לידע ולידיעה בנוסף למדע, אבל הם אינם רלוונטיים ככל הנראה לבדיקת טענות לגבי האפקט האסטרולוגי. בכל מקרה השיטה המדעית היא הזמינה ביותר (אין צורך לפתח כלי תודעה וידיעה "גבוהים" בנוסח היוגה או האנתרופוסופיה למשל). אני מדגיש: השיטות המדעיות הן הכלי החכם והיעיל ביותר הזמין עבור כולנו לבדיקת האפקטיביות של טכניקות אסטרולוגיות. 

אין צורך להיות מדענים או בקיאים בסטטיסטיקה, די לקבל הנחיה או הדרכה לגבי כללי ביקורת ומחקר בסיסיים. למשל בנושא חשוב מאד: הטיית האישור או האישוש (כדאי לקרוא גם כאן). כשאתה מגיע מראש עם ציפיות והנחות יסוד מסוימות, אתה בסכנה שתראה רק את מה שבאת לראות, תביא בחשבון רק את העדויות התומכות שבשטח, ותשכח את השוללות. זו טעות קוגניטיבית אנושית. זה קורה גם לגדולי החוקרים המדעיים. אבל עוצמתו של המחקר המדעי היא באמצעים הננקטים לביקורת ולחשיפה של טעויות כאלה ואחרות. עובדה - ראו את פלאי הטכנולוגיה השימושיים מבוססי המחקר המדעי העומדים לרשותנו...

שיטות מחקר מדעיות הן שידרוג, הרחבה וייעול של "השכל הישר" שלנו המסתמך על "רשמים מהשטח", והן עושות את הניסיון והבדיקה שלנו "מה עובד ומה לא" לאמינים. הגישה המדעית היא "שכל ישר" אבל חכם.

במובן זה האסטרולוגיה היא "מדעית", כי קיימת אצלנו, האסטרולוגים, שאיפה לגלות איזה טכניקות עובדות ואיזה לא, מבלי להסתפק בהשקפה ש"הכל עובד", או על רשמים אינטואיטיביים כלליים. שיטות המחקר המדעיות הופכות את ההסתמכות על הניסיון ועל עובדות לאמינה הרבה יותר, לאפקטיבית, ואת המחקר ליעיל הרבה יותר מהגישה האינטואיטיבית התמימה (גישה הכוללת כמעט תמיד הטיות וטעויות). לטווח הארוך תהיה זו שגיאה חמורה להימנע משיטות מחקר מדעיות בתחום האסטרולוגיה, וההפסד יהיה כולו שלנו.

להבנתי, האסטרולוגיה היא שילוב של מדע ואינטואיציה (ואולי אפילו מיסטיקה), על המגבלות של המדע ושל האינטואיציה כל אחד מהם כשלעצמו. לכן חשוב "למפות" את הטריטוריות המדעיות שבאסטרולוגיה ולזהות אותן ככאלה, וכך לגבי האינטואיציה. להבין היכן השיטות המדעיות רלוונטיות ואפילו חיוניות, ואיפה לא. בדרך זו המדעיות והאינטואיציה ישלימו זו את זו.

אגב, לא רק שיש מקום למחקר מדעי בהקשר האסטרולוגי, אלא כבר קיימים לא מעט מחקרים מדעיים שאפילו תומכים באסטרולוגיה (רשימה מפורטת אפשר למצוא כאן).




יום שלישי, 7 ביולי 2015

כמה הערות על מבחן הזמן


כמה זמן חולף לו עד שמבינים שמשהו לא עובד? כמובן שזה תלוי, תלוי באדם, תלוי בַּמשהו, ותלוי בעוד גורמים. אבל בכל מקרה, אנו מכירים מניסיוננו האישי ומניסיונם של אנשים אחרים, שלעתים די קרובות, ממש כחלק מהחיים השוטפים, אנו מגיעים למסקנה המעשית ש"זה לא עובד". לא כדעה קדומה, מראש, אלא בעקבות ניסיון ניסוי ובדיקה. ניסינו את זה, נתנו לזה מספיק זמן והזדמנויות, והנה עכשיו ברור שזה לא עובד. לא כפי שהובטח, לא כמו שזה אמור לעבוד, לא כפי שציפינו, לא כפי שזה מתאים לנו.

מבחן הזמן נחשב אחד המבחנים האמינים לאמינות ולתְקפות. זה העיקרון העומד מאחורי הרעיון של קלסיקה, של מסורת, של ניסיון. עם זאת, הזמן כשלעצמו אינו עושה את עבודת הסלקציה בשבילנו. לעתים, ובמיוחד כשמדובר במערכות מורכבות הקשורות לבני אדם, עקרון הברירה (הסלקציה) של מה שאינו כשיר - לא מתפקד באפקטיביות. מה שעבד על הדינוזאורים, לעתים רחוקות משפיע על המסורות שלנו.

קיים כשל מובנה, 
מהותי, בעצם האמונה במבחן הזמן (הגיל, הוותק, ההיסטוריה), ולענייננו גם באמונה והסתמכות חסרת ביקורת על מסורת כלשהי. האמונה בעצמתו, בתקפותו ובאמינותו של מה ששרד זמן רב, היא אמונה שמנציחה את עצמה ואת מושא האמונה. כלומר, ככל שהשיטה היא עתיקה יותר, כך היא זוכה להוקרה, ולכן היא תמשיך להתקיים ולצבור וותק והוקרה, וחוזר חלילה...

זהו חלק מההסבר לתופעת הפרספקטיבה ההפוכה של העבר, לפיה ככל שמדובר בדורות רחוקים, ראשונים וקדומים יותר (של אנשים, מפעלים ואמונות), כן הם מצטיירים בעינינו כנפילים בהשוואה לדורות שאחריהם, ובמיוחד בהשוואה לדור הנוכחי.

הדרך היחידה לדעת אם שיטה, טכניקה, כלי - אינם עובדים, היא לבדוק אותם. ורק עניין, תשומת לב ופתיחות לממצאים ולעדויות "שוללות", שכמובן דורשים זמן, יכולים לאפשר לנו להגיע למסקנה הקריטית שזה לא עובד.

יתר על כן, בנסיבות מסוימות הזמן הנדרש לקבלת ממצאים שוללים אינו חייב להיות "קווי" או "טורי", אלא יכול להיות "מקבילי". מספר רב של בדיקות המתבצעות במקביל יכול לזרז מאד את המחקר. ככל שרבים יותר העוסקים בתחום מחקרי, בבדיקה מעשית של מכשיר, כלי או טכניקה - כך משך הזמן הנדרש למסקנות שוללות או מחייבות, מתקצר. 


לכן חשוב מאד לא לבלבל בין זמן קווי (לינארי, טורי), אליו אנו מתייחסים בדרך כלל, לבין הזמן המקבילי. זמן מקבילי רב יכול להתרחש במהלכו של זמן טורי קצר מאד, ומסורת עתיקת יומין ששרדה מאות ואלפי שנים יכולה להיות מופרכת בתוך שנים אחדות (ואף הרבה פחות מזה).

כל המחשבות המרתקות האלה לעת בוקר מובילות אותי למיקודים הבאים:

1.הזמן כשלעצמו אינו מבחן. אין הוא מוכיח או מפריך דבר; יש צורך לבצע במהלכו תצפיות, בדיקות ומבחנים. החכמה אינה מגיעה מעצם הניסיון, אלא עם הלמידה מהניסיון. ללא למידה, ללא חקר ותצפית - נישאר, גם עם חלוף זמן רב, חכמים (או טיפשים) כפי שהיינו מלכתחילה.

2. שרידתה הממושכת של טכניקה או עתיקותה של שיטה עלולה להיות מצג שווא של אמינות, משתי סיבות: האחת היא שאנו נוטים "לתת למי שכבר יש לו" וכך להנציח את הוותיק והעתיק; והשנייה - משום שאיננו בודקים את כמות התצפיות והבדיקות שהתרחשו במהלך ההיסטוריה של הטכניקה, או את כמות הנסיינים והבודקים.

כמובן שאין בדברים הבאים הצעה לזלזל במסורת כלשהי רק משום שהיא מסורת. הדבקות העיוורת במסורת והנטייה הלא-מודעת, המיכאנית, התמימה, ליחס לוותיק ולעתיק אמינות וחכמה שאולי אין בו, שקולה להתנגדות העיוורת, המתקיימת גם היא באמצעות אי-בדיקה בשטח. מיותר לזלזל ולהתנגד. עדיף להתמקד בבדיקת האפקטיביות של מה שחשוב לנו, ויפה שעה קודם.

יום חמישי, 25 ביוני 2015

מחקר אסטרולוגי סימבולי ותצפיתי

החוקרים את ההשפעות והסימבוליקה האסטרולוגית של גרם שמים חדש מיישמים שתי דרכי מחקר עיקריות: סימבולית ותצפיתית. 

המחקר הסימבולי עושה שימוש בכמה "עוגנים" אפשריים:

1. הסימבוליקה המיתולוגית הקשורה לדמותו המיתולוגית של גרם השמים.

2. סימבוליקה ארכיטיפית רלוונטית בחייהם של האסטרונומים המגלים, ושל אירועים בעולם המקבילים לזמן הגילוי, ושל ייצוגים סימולטניים במדיה ובאמנות (למשל סרטים).

3.סימבוליקה של הנתונים האסטרונומיים והאסטרופיזיים של גרם השמים החדש. (למשל: מיקומי האפהליון והפריהליון של גרם השמים, המסעפים הצפוני והדרומי - במיקומיהם במזלות (סידרלים וטרופיקאליים), צמידויות שלהם לכוכבי שבת, גלקסיות וחורים שחורים, ועוד.

4. המפה האסטרולוגית של הגילוי (וגם מפה המתייחסת למועד של נתינת השם, ואפילו של תאריכם מוקדמים בהם הופיע הגרם החדש בצילומים אסטרונומיים).

5. נרטיבים (גם היסטוריים) הקשורים לתרבות ממנה נלקחה הדמות המיתולוגית.

המחקר התצפיתי בודק מפות (לידה, אירועים) בהן גרם השמים החדש ממוקם באופן דומיננטי, בניסיון למצוא את המכנה המשותף הייחודי (תכונות אישיות, אופי האירוע) לבעלי המפות האלה, בין אם ללא הנחות מוקדמות על טבעם של הממצאים, ובין אם בעקבות הנחות מוגדרות מראש. 

ככל שהפרשנויות הסימבוליות יהיו מבוססות על המסורת האסטרולוגית, מנומקות, מקובלות ואפילו "מוסמכות", בסופו של דבר המבחן הוא בשטח. המחקר התצפיתי הוא מבחנו של המחקר הסימבולי.

יום שני, 22 ביוני 2015

כמה מילים לחוקר המחפש את הדרך

הגישה שלנו היא מה שאנו למעשה מתרגלים יום יום, לאורך זמן, במהלך חיינו.  זה הכוח הפעיל איתו אנו באים אל המצבים, עובדות החיים וההתנסויות שלנו, ואותו אנו מתרגלים שוב ושוב מתוך בחירה.

יש לגישה שלנו השלכות כבדות משקל, בלעדיות במרכזיותן, על הבחירות והעשייה שלנו, על הדיאלוג שלנו עם הקרמה והגורל, ועל התפתחות האופי והמדרגה הפנימית; בנוסף לכל אלה, הגישה שלנו מזינה את המחקר והחיפוש שלנו אחר האמת, ואת קליטתו ופעולתו של ידע פנימי (גנוסיס) בנו.

גישה של הכרת תודה עמוקה וברכה על השמחה, ההצלחה והטובה המופיעות בחיינו "מקרבת את האלים אלינו" אמר רודולף שטיינר.

כהשלמה לכך, גישה המעריכה את תפקידו של הסבל המודע בחיינו מעודדת אותנו לא להימנע מפעילויות שיש בהן גם תסכול, מאמץ, כאב, ואפילו סבל; היא תורמת לא רק ל"עליית הנשמה", אלא גם ל"ירידה" של גנוסיס (ידע פנימי) אל תוכנו; כך שידע מהותי אינטואיטיבי, "חומר ידע", "ידע-הווייתי", מגיע אלינו מחוץ לשדה העצמיות המוכרת. 

המאמץ שאנו משקיעים בהתמודדות עם הצורך בסבלנות,
בהתמודדות עם אי-ידיעה, התמודדות עם עבודת מחקר (חיפוש!) תובענית, 
שההשקעה בה ברורה, יומיומית, לעתים אפרורית וחדגונית,
אך תוצאותיה וה"רווחים" שלה אינם ברורים; 
התמודדות לאורך זמן עם הצורך ליצפות, לשים לב ולהקשיב - גם כשלכאורה דבר אינו מתרחש או מתגלה;
ההתאפקות, ההתמדה, המשמעת העצמית, הנחישות, הענווה;
וגם ההיווכחות המישירה מבט עם ניפקדותם של אלה ברגעי אמת.

המאמץ המודע הזה, הסבל מבחירה ולא מתוך כפייה או פיתוי, הוא תנאי הכרחי להופעתו בנו של ידע השראתי, ידע-חומר, גנוסיס, שרק הוא בסופו של דבר יכול לשמש כמצפן בסבך המידעים המציפים את חיינו. 



הנחיות למחקר האסטרולוגיה של הגופים החדשים במערכת השמש

Guidelines on How to Explore the Astrology
of Newly Discovered Objects in Our Solar System

Nick Anthony Fiorenza


http://www.lunarplanner.com/asteroids-dwarfplanets/NewPlanetAstrology.html

יום ראשון, 21 ביוני 2015

Ephemeris



בתפריט הנפתח בצד שמאל Special Body Ephemerides ניתן לקבל מיקומים של גופים רבים.




חישוב מיקומים לתאריך וזמן מדויקים.




המקיף ביותר (אפשרויות נרחבות!)

האפקט של ה-solstice הקייצי לעומת זה של מאקה-מאקה


אני תוהה אם האפקט של היום הארוך ביותר, כניסת השמש למעלה הראשונה של מזל סרטן, יש לו אופי ותכונות משל עצמו, כעין "פעימת גונג" בעלת צליל ייחודי משל עצמה, או שמדובר במגבר רב עוצמה, פתיחה מקסימלית של "ברז קוסמי", המעצים השפעות אחרות שקיימות באותו הזמן, ואולי אפילו מתקשרות מבחינה טכנית אסטרולוגית למיקום השמש, שהוא מעלת האפס של מזל סרטן (זוויות, הרמוניות, נקודות אמצע לגורמים אסטרולוגיים אחרים).

מסתבר לי שאני מתקשה להבחין בין מימושים אפשריים של השניים עלי. העניין שלי כרגע הוא מחקרי: לנסות לקבל רשמים מהאפקט של כוכב הלכת הננסי מאקה-מאקה שקיבל הפעם, ברגע מעבר השמש, זווית מדויקת ביותר של 90 מעלות ממנה. מצד אחד, ההתנסות שלי באפקט אנרגטי עז ומקיף היא ברורה. מצד שני, מזה כעשר השנים אני חווה את כל ארבע ימי המעבר העונתיים באופן עוצמתי ביותר מבחינת אנרגיה קוסמית (Shakti?) המגיעה "מלמעלה", אופפת וחודרת. הפעם נלוותה להתנסות הזאת גם התחושה שה"נוכחות" נמצאת גם במרחבים גאוגרפיים כבירים, כמו מים רבים המכסים מאופק ועד אופק, או כמו השקט הנישא למרחקים ביום כיפור.

מעניין אותי לנסות ולהבחין במסר האנרגטי, הסימבולי והארכיטיפי של מאקה-מאקה. אני יכול לציין כמה דברים שהתרחשו סביב הזמן המדויק של מעבר השמש: ביקור חוזר של חבר אהוב, שסיפר על הרגשה טובה מאד (מזה לא מעט ימים לא קלים), הממוקדת בתודעת כאן ועכשיו. גם אצלי הרגשה טובה מאד הקשורה להתנסות שתיארתי קודם. השתפרות במצבה של החתולה החולה שמגלה כעת ערנות ושותפות גורל איתי. וכמובן, כתיבה וקריאה מחקריים רבים על מאקה מאקה.

למען הדיוק, לא קראתי אתמול את הפרשנויות האסטרולוגיות העכשוויות המיוחסות למאקה-מאקה, אלא רק איתרתי וריכזתי מקורות, וקראתי על שיטות המחקר השונות של חוקרי הפלנטה הננסית הזאת. כעת, ביום שאחרי, אני מתכוון לקרוא ולהעלות אותן על הכתב (אתחיל בהעתק-הדבק...). מסקרן אותי אם יתגלו עבורי משמעויות רלוונטיות. 

* נ.ב. עם תחילת קריאת החומר האסטרולוגי והמיתולוגי על מאקה-מאקה, נזכרתי בחלומות מהלילה הזה שעסקו באכילת דגים. אני לא אוכל דגים, וחש בחילה וגועל ממראה וריח התבשילים שלהם. בחלומי הייתי אמור לשלות פרוסות עבות של דג גדול ולהוסיף אותו, על פי המלצה נלהבת של חבר, לתבשיל פרוסות עוף (כן אוכל לפעמים). אני מרגיש שיש לכך חשיבות, שכן עכשיו עם הקריאה מסתבר שמאקה-מאקה הוא, בין השאר, גם אל הים. עוד אחזור לעניין בהמשך.